אם גביית דמי האבטחה נתונה לרצון הצרכן יש לציין במפורש ובאופן ברור כי הצרכן יכול לוותר על תשלום זה
בעקבות פניות רבות שהתקבלו במשרד התמ"ת בנושא גביית דמי אבטחה במסעדות מבקש הממונה על הגנת הצרכן במשרד התמ"ת, להבהיר את דרישות החוק.
על פי חוק הגנת הצרכן התשמ"א-1981 יש להציג ולנקוב במחיר הכולל של נכס או שירות. המחיר הכולל צריך לכלול את כל התשלומים בעבור הנכס או השירות, לרבות כל תשלום נלווה שאין לצרכן אפשרות מעשית לוותר עליו. אם גביית דמי האבטחה הינם חובה, על פי החלטת המסעדה, יש לכלול את דמי האבטחה במחיר הכולל וחל איסור לציין אותם בנפרד. אם ניתנת לצרכן אפשרות שלא לשלם דמי אבטחה יש לציין במפורש ובאופן ברור בחשבונית, ורצוי אף בתפריט, כי ניתן לוותר על תשלום דמי האבטחה. במקרה כזה אין לכלול את דמי האבטחה במחיר הכולל.
לאור זאת במקרה בו ניתנת לצרכן הבחירה אם לשלם או לא לשלם דמי אבטחה והדבר מצוין במפורש ובאופן ברור בחשבון, לא מתעורר חשד לעבירה על חוק.
רצוי כי הודעה על הבחירה הנתונה לצרכן, אם לשלם דמי אבטחה, תופיע בנוסף גם בתפריט.
הוא הדין לגבי דמי שירות. במסעדה בה דמי שירות נכללים כתשלום חובה יש לכלול אותם במחיר הכולל אין להוסיף אותם באחוז הקבוע מראש לחשבון. אם דמי השרות נותרים להחלטתו ולשיקולו הבלעדי של הסועד כי אז ניתן לציין בסוף החשבונית כי הסכום אינו כולל דמי שרות (תשר/טיפ) כאמור במקרה כזה חל איסור לציין מהו גובה התשר הנדרש.
צרכן הרוצה להתלונן על מסעדה שאינה נוהגת כאמור, יכול להעביר את תלונתו לממונה על הגנת הצרכן או ישירות למחלקת התלונות במחוז בו בוצעה העבירה במשרד התמ"ת (הכתובת נמצאת באתר האינטרנט) ולציין את פרטי המסעדה, כולל כתובתה המלאה ולציין אם יש בידו קבלה המעידה על גביית דמי האבטחה
לאתר משרד התמ"ת, לחץ כאן.
