טיפים - מעמדו של התשר

מאת יונתן קנטי

לפי מילון "אבן שושן", טיפ ("תשר" בעברית תקנית) הוא "מענק כספי קטן שאורחי מסעדה, בית מלון וכד' נוהגים לתת למלצר, לדייל, וכן – נוסעים לסבל, לנהג וכד', כאות תודה על שרותם האדיב". השאלה שאבן שושן לא ענה עליה היא, האם טיפ יכול לשמש גם כמשכורת, שהרי הוא לא שולם ישירות על ידי המעביד. בשנים האחרונות צצו לא מעט כותרות העוסקות בשאלה, חלקן בעקבות תביעות של מלצרים הטוענים לקיפוח וחלקן בעקבות הצעות חוק שעשו לא מעט רעש. נכון להיום, למרות מספר המלצרים הגדול, לא נעשתה שום חקיקה חד משמעית בסוגיה, והנושא עובר מגוף אחד למשנהו ללא תוצאות.
כמו בכל מדינה דמוקרטית, בהיעדר חקיקה ברורה וחד משמעית, בתי המשפט נאלצים להירתם למשימה ופוסקים בהתאם לפרשנותם לחוקים שכן קיימים בנושא ובהסתמך על המקרה הספציפי שבו הם דנים. שני פסקי הדין המשמעותיים בנושא הטיפים ניתנו בשנים האחרונות על ידי בית הדין הארצי לעבודה ובבית המשפט העליון.
פסק הדין המשמעותי ביותר בתחום ניתן בבית הדין הארצי לעבודה בחודש יוני 2005. ענבל מלכה עבדה בשנת 1995 במשך ארבעה חודשים במסעדת "ניו-יורק ניו-יורק" באילת. הסכם השכר היה כמקובל במסעדות רבות כיום: מלכה קיבלה לכיסה את הטיפים שהרוויחה במשמרת, והם נחשבו לשכרה. במקרה שסכום הטיפים לא הגיע לגובה שכר המינימום לאותה משמרת, מלכה קיבלה השלמה לשכר המינימום מקופת המסעדה בסוף החודש. במשמרות שבהן סכום הטיפים עלה על שכר המינימום, מלכה לא קיבלה דבר מהמסעדה.
עם סיום עבודתה, הגישה מלכה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. בתביעה התבססה מלכה על הטענה כי תשר לא יכול להוות שכר, היות שבחוק שכר המינימום מובהר כי כל עובד זכאי לקבל תשלום על עבודתו על ידי מעבידו, ואילו הטיפים ניתנו לה על ידי הלקוחות. מלכה זכתה בתביעה, והמסעדה חויבה לשלם לה שכר ותשלומים סוציאליים על כל תקופת העסקתה.
בעלי המסעדה החליטו לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה. שם נקבע כי בין אם הטיפ נכנס לקופת המסעדה ובין אם לא, ניתן לכלול אותו כמרכיב בשכר, אם מתקיימים התנאים הבאים:
1. בין הצדדים קיים הסכם שלפיו ניתן להביא בחישובי השכר גם את תשלומי הטיפ. כלומר, קיים הסכם בין המלצר למסעדה שבו המלצר יודע ומסכים שאת שכרו הוא מקבל באמצעות התשר.
2. בהסכם יובהרו האלמנטים הבאים: שקיפות ותיעוד הטיפים, קיומה של קופה וחשבונאות מסודרת של ההכנסות, דרכי חלוקת הטיפים, מועדי החלוקה ועוד.
3. השכר, המורכב משכר העבודה והתשר, לא ייפול מגובה שכר המינימום.
4. זכויותיו הסוציאליות של העובד יהיו מבוססות על הסכום הכולל שקיבל מן הטיפים ומן המסעדה.
5. ישולמו תשלומי מס מלאים כמתחייב משכרו הכולל של העובד.
במקרה הנ"ל בית הדין לא קיבל את ערעור המסעדה, כיוון שהתנאים שנקבעו לא מולאו כהלכה על ידי המסעדה.

בעבר נעשו כבר ניסיונות לחוקק חוקים בנושא, אך אף אחד מהם לא צלח מעבר לשלב הקריאה הטרומית של חבר כנסת וקריאה ראשונה בממשלה. שתי הצעות חוק בנושא הטיפים מונחות על שולחן הכנסת בימים אלה. שתיהן הוגשו לאחרונה כהמשך להצעה שכבר הוגשה בעבר ולא קודמה. שתיהן דנות באותו נושא, אך הניואנסים בהן שונים באופן משמעותי למדי.
הצעת החוק הפרטית של ח"כ שלי יחימוביץ' דורשת לשלם לכל המלצרים שכר עבודה מקופת המסעדה, ללא כל קשר לטיפים שקיבלו או לא קיבלו. ההצעה הוגשה בכנסת הקודמת על ידי ח"כ עמיר פרץ והוגשה שוב בכנסת הנוכחית על ידי יחימוביץ'. "מתוקף הטיפול בזכויות העובדים, החלטנו לטפל גם בנושא הזה", מסביר עמית בן צור, עוזר פרלמנטרי ליחימוביץ'. "הרבה מאוד עובדים, בעיקר סטודנטים צעירים שעובדים בעבודות זמניות ולא כמקצוע, חשופים להפרה נרחבת של חוקי העבודה לגביהם. כל עובד זכאי לקבל לפחות שכר מינימום, ומסעדות רבות משתמשות בטיפים שניתנים למלצר – וטוב שהם ניתנים – כחלק מן המשכורת שהם לכאורה משלמים, ואילו המלצר למעשה לא מקבל את הזכויות המגיעות לו".
אילו זכויות מגיעות לעובד?
"על המעסיק לשלם שכר לפי כל חוקי השכר ולהבטיח לעובד את כל זכויותיו, כגון דמי חופשה, דמי מחלה והפרשה לטובת פנסיה. אנחנו באים לעשות סדר במצב ולדאוג שהמלצר לא יהיה נתון לחסדי הלקוח. הרי חלק בלתי נפרד מן המשכורת, מעבר לכסף, הוא ההטבות הסוציאליות. ברגע שהטיפ ניתן מחוץ למשכורת, גם אם המסעדן משלים לו לסכום מינימלי כלשהו, ההטבות הסוציאליות משולמות על סכום קטן בהרבה מהסכום שמרוויח המלצר".
הצעת החוק השנייה היא ביוזמת משרד התמ"ת. גם היא הוצעה כבר בכנסת הקודמת, על ידי שר התמ"ת דאז, אהוד אולמרט. בעקבות הצעתה של יחימוביץ', שאושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה, הוחלט להחיל דין רציפות על ההצעה של המשרד וכך לקדם את החקיקה בנושא. ההצעה למעשה הוגשה שנית בכנסת הנוכחית על ידי השר אלי ישי. בהצעה זו הבדלים משמעותיים מהצעת החוק הפרטית של יחימוביץ'. "ההצעה שלנו שונה בכך, שהיא מבחינה במקרים שבהם המעביד שולט על הטיפים, ואז הטיפ יכול להיחשב כשכר", כך מסבירה דבי אליעזר, עורכת דין בלשכה המשפטית בתמ"ת. "שליטה בטיפים היא, לדוגמה, קופה משותפת ורישום מדויק של הטיפ. במקרים שבהם הטיפ הוולונטרי ניתן ללא ידיעת המעביד, הוא לא ייחשב שכר".
מה לגבי זכויות סוציאליות לעובדים?
"ההצעה שלנו לא עוסקת כרגע בפרטים הטכניים של הזכויות הסוציאליות ושכר המינימום, כי ברור לנו לחלוטין שלכל עובד בישראל מגיעות הזכויות האלה. כשיתחילו הדיונים על החוק גם על הנושאים האלה יוחלט".

לאיגוד המסעדות, בתי הקפה והברים יש דעה שונה לגבי החוק שצריך להיחקק. בקדנציה הקודמת עצר איגוד המסעדות את הליך החקיקה שהוביל ח"כ פרץ. "למסעדנים ברור מעל כל צל של ספק שלמלצרים מגיע להרוויח שכר מינימום לפחות. אין על כך ויכוח, זה החוק, והמעסיק לא יכול להתעלם מחובתו", מפרט רונן ארדיטי, מנכ"ל האיגוד, "אבל הצעות החוק העומדות עכשיו על הפרק אינן מתאימות לתחום הזה ויכולות רק לפגוע בכל הצדדים".
איזו פגיעה אתה צופה?
"לפי ההתנהלות הכלכלית של המסעדות היום, המסעדנים לא יוכלו לשלם את שכר המלצרים מכיסם. מה שיקרה בפועל הוא שדמי השירות ייכנסו לחשבון ויגולמו במחירי המנות, ואז יועלו המחירים. מסעדות זולות, שבהן המרכיב של מחיר המנות ברווחים הוא משמעותי, יהיו הראשונות להיפגע, וכך גם קהל הסועדים שלהן. דמי השירות ייכנסו לקופת המסעדה ויהיו חייבים גם בתשלום מע"מ. כך שמי שייהנה זה משרד האוצר, אשר יגדיל את הכנסתו ממע"מ על חשבון המלצרים – ולכן הם ירוויחו פחות".
גם עופרה גנור, יושבת ראש איגוד המסעדות, בתי הקפה והברים, מצדדת במאבק: "אני משוכנעת שתהיה עלייה חדה במחירי המנות לסועד: מסעדנים לא יכללו סעיף של טיפ בחשבון, אלא פשוט יעלו את מחירי המנות בכמה אחוזים. רק כך נוכל לשלם את המשכורת מקופת המסעדה. היות שהיום חלק נכבד משכר המלצרים מגיע מהטיפים, השכר לא מחושב כחלק מהוצאות המסעדה. אם ההוצאות יגדלו, יהיה צורך להגדיל גם את ההכנסה".
המלצרים עדיין יקבלו טיפים?
ארדיטי: "אם הלקוחות יידעו כי דמי השירות כלולים במחיר המנה, הסבירות שישאירו טיפ נוסף היא די נמוכה. הלקוחות גם יבינו כי זו הסיבה להעלאת המחירים. אנו ניאלץ להסביר להם שהמחיר לא באמת השתנה, שכן בעבר הם שילמו גם טיפ ובמצב החדש השירות כלול במחיר. מעבר לכך, מסעדן שייאלץ לשלם שכר מקופת המסעדה לא בהכרח ישלם שכר גבוה משכר המינימום. בסופו של דבר, המלצרים ירוויחו הרבה פחות".
ארדיטי מנבא גם פגיעה באיכות השירות: "כיוון שהשירות יהיה כלול בחשבון, המלצרים לא יהיו מחויבים באופן יסודי לרמת שירות גבוהה, מכיוון ששכרם יהיה מובטח כחלק מההכנסות".
פגיעה נוספת בשכרם של המלצרים שארדיטי צופה מקורה באמצעי התשלום. רוב הטיפים היום משולמים במזומן, ומנגד 60-80 אחוזים מהחשבונות במסעדה משולמים בכרטיסי אשראי. טיפ הכלול בחשבון שישולם בכרטיס אשראי יהיה חייב גם בתשלום עמלת אשראי העומדת על 2-3 אחוזים.
הצעת החוק של יחימוביץ' לא גורמת, למעשה, למצב שבו כסף שחור יהפוך ללגיטימי?
גנור: "אני לא חושבת שיש לגיטימציה בחוק לתעשייה כל כך גדולה שכסף רב בה לא יעבור דרך הרשויות. אני מאמינה שהצעת החוק הטובה ביותר תהיה כזו שתגיע להסדר עם כל הרשויות הקשורות לתחום שכר המלצרים, וכך לא יישארו יותר נושאים לא מוגדרים ושאלות לא פתורות. גם משרד התמ"ת, גם משרד העבודה וגם משרד האוצר צריכים להיות מעורבים בתהליך החקיקה".
המסעדנים מבינים שאוכלוסיית המלצרים היא מיוחדת. ארדיטי מזכיר כי רוב המלצרים הם סטודנטים צעירים, שרוב משאביהם מוקדשים ללימודים. לכן הם בוחרים לעבוד במלצרות, מקצוע שמאפשר שעות עבודה גמישות וחופשות בתקופות מבחנים, ומספק שכר גבוה יחסית ללא הכשרה מוקדמת. "יש בעיה בשלילת הטיפ כשכר באופן מוחלט", מוסיף ארדיטי. "הסועד לא נותן טיפ רק בגלל השירות הישיר של המלצר שטיפל בו, הוא נהנה מהחוויה כולה: מהאוכל, מהאווירה, מהניקיון בשירותים, מהמשקאות, מתפקודו של מנהל המשמרת ומיחס המארחת. המסעדה, כמערכת שלמה, היא שמספקת למלצר את הפלטפורמה לקבלת הטיפ".

על מנת להשפיע על החוק שייחקק, איגוד המסעדות שכר את שירותיה של עו"ד טלי ירון אלדר, לשעבר נציבת מס הכנסה, המתמחה במיסוי וחקיקה. "בעיני המצב כיום רע מאוד כי הנושא לא מוסדר בחוק", אומרת ירון אלדר. "חוסר הוודאות הזה רע גם למלצרים וגם למסעדות, לכן אני חושבת שנכון להגיע להסדר חדש וברור, שייטיב קצת עם כל אחד מהצדדים".
איך הצעת החוק שלכם תיטיב עם כולם?
"למלצרים יובטחו שכר מינימום ותנאים סוציאליים, בעלי המסעדות יימנעו מתביעות עתידיות, המדינה תזכה לדיווח מסודר ולתשלום מס על כל ההכנסות, והלקוחות לא יסבלו מהעלאת מחירי מנות".
איפה עומד כרגע שלב החקיקה?
"הנוסח של הצעת החוק שלנו קיים. אנו ממתינים לדיון בוועדת העבודה. אני מאמינה שהדיון יתקיים בשבועות הקרובים ושיהיו בו נציגים מטעמה של ח"כ שלי יחימוביץ', מטעם משרד התמ"ת ומטעם ההסתדרות. אנחנו רוצים להגיע להסדר שיהיה מוסכם על כולם. ברגע שתהיה הסכמה כוללת, הליך החקיקה יהיה הרבה יותר זריז".
עו"ד רני שוורץ שעובד עם אלדר מסביר את הצעת המסעדנים: "ניסחנו הצעה שמטרתה לשמור על זכויות המלצרים ולהסדיר את הנושא גם בדיני העבודה וגם בדיני המס. תשר שיושאר באופן וולונטרי יועבר לקופה נפרדת מקופת העסק. הוא יירשם שם, אבל לא ייחשב הכנסה של העסק. המסעדה תתחייב להשלים למלצר לשכר מינימום אם הוא לא יגיע אליו, ובגין שכר זה המסעדה תשלם את הזכויות הסוציאליות. אם הטיפים יעברו את גובה שכר המינימום, המלצר ירוויח. לצערי, כרגע לא כל המסעדנים לוקחים על עצמם את החובות, ואנחנו נבטיח לכל מלצר דמי הבראה, ימי חופשה וזכויות שכיום לא ניתנים בכל המסעדות".
מה לגבי מלצרים שזו לא עבודה זמנית בשבילם, אלא מתייחסים למלצרות כמקצוע?
"נשקלת אפשרות שזכויותיו של מלצר שאינו סטודנט, או מלצר שהחליט שזה המקצוע שלו, יגדלו מוותק מסוים, כמו בכל עבודה אחרת".
מהו הבסיס להצעה שגיבשתם?"המקור הוא בזה שטיפ הוא הכנסה יוצאת דופן. יש לו אופי כפול, דואלי. מצד אחד זו הכנסה שהעובד מקבל בגלל שהוא עובד במקום מסוים: הוא לא היה מקבל אותו אם לא היה עובד במקום המסוים הזה, בלי קשר לטיב השירות שלו. מצד שני, תשר הוא תמורה המשולמת ישירות על ידי צד ג', ולא על ידי המעביד. הוא חריג מהכנסות שאנחנו מכירים".
"אנחנו מציעים שאת תשלום המיסים על שכר המלצר אנחנו נשלם, כך שהמלצר יקבל את הטיפים נטו", מבשר עו"ד יגאל דנינו, בעלי מסעדת "אווזי" בקניון חיפה ופעיל באיגוד המסעדנים. "הטיפים יירשמו, המלצר יקבל תלוש משכורת על בסיס שכר המינימום, ואת כל הכסף שנרשם המלצר יקבל נטו. אנחנו נשלם את המיסים על השכר. אין לזה תקדים בשום עסק אחר".
למה ההצעה שלכם עדיפה על הצעת המחוקקים?
"אנחנו חושבים שההצעה שלנו הוגנת מאוד, שומרת על האינטרסים של שני הצדדים ובעיקר לא יוצרת מהפכות כלכליות בענף שבלאו הכי הוא לא יציב ומרובה תהפוכות. זמן חיים ממוצע של מסעדה בארץ הוא שנה וחצי. שינוי קיצוני בהתנהלות הכלכלית של אלפי מסעדות בארץ יגרום לקריסה של רבות מהן. שינוי כולל של נושא הרווחיות, העדין גם ככה, של המסעדות – יהיה כמו מכת גרזן".

אדם נוסף שעוזר למסעדנים להגיע לפתרון הנכון הוא רו"ח אברהם "תיקו" פרנקו. "פיתחנו מודל בהתאם למצב הקיים, ואנו אנו מנסים להעביר אותו עכשיו גם בכנסת. בתחילת ההעסקה המסעדה מתחייבת לשלם למלצר סכום מינימלי של 25 שקלים בשעה. סכום זה כולל בתוכו את שכר המינימום וחלק יחסי מתוך דמי הבראה, שעות נוספות, תשלום על חג ושבת, נסיעות וכו'. המסעדה תדאג שהמלצר יקבל 25 שקלים בשעה. אם הוא לא ירוויח סכום זה מהטיפים, המסעדה תשלים".
איך מפקחים על התהליך?
"בסוף כל משמרת המלצר יישב עם מנהל המשמרת וידווח כמה שעות עבד וכמה כסף הרוויח. הנהלת המסעדה תדע אם עליה להשלים לו תשלום או לא. בסוף החודש המעסיק יוציא למלצר תלוש משכורת, שכולל תשלום של 25 שקלים כפול מספר השעות שעבד המלצר".
איך מתנהלת הנהלת החשבונות של התהליך?
"כשמוציאים את תלוש המשכורת לא נרשמת במערכת הוצאת שכר, אלא רק הוצאות ששולמו בפועל בגין ביטוח לאומי ודמי בריאות. אלה שתי מערכות רישום נפרדות. המלצר קיבל בפועל את התשלום שמופיע בתלוש המשכורת, אך הוא קיבל אותו בצורת מקדמה. הדקדקנים מכניסים את הכסף לקופה ורושמים אותו אחר כך כהוצאה (אל מול הכנסה), אבל זו לא חובה כל עוד יש רישום מסודר של הטיפים בספר מלצרים".
פרנקו מדגיש שחשוב מאוד שכל מעסיק יבצע את התהליך בליווי צמוד ומקצועי של רואה חשבון מנוסה.

מעבר לעזרה המשפטית והחשבונאית, יש צורך גם לקדם את הצעת המסעדנים בתוך מסדרונות הכנסת. לצורך העניין נשכרו שירותיהם של היועצות האסטרטגיות והלוביסטיות רות פרמינגר ובהירה ברדוגו, הבעלים של המשרד "תקשורת פלוס". פרמינגר וברדוגו בנו תוכנית אסטרטגית לקידום ההצעה בקרב חברי הכנסת ובקרב חברי הוועדות המתאימות. עו"ד פרמינגר מסבירה את עבודתה: "אני פונה לחבר כנסת, מיידעת אותו בסוגיה מסוימת ומבקשת ממנו לתמוך בעמדה שאותה אני מייצגת. יש מקרים שבהם אני מבקשת ממנו ומחברי כנסת נוספים ליזום הצעת חוק ברוח זו. אנו משתדלים עם כל מי שצריך על מנת שיתמוך בהצעה. אנו מקיימים פגישות עם חברי כנסת, עם היועצים המשפטיים ועם כל גוף או ארגון רלוונטי. כמובן שבמקביל לפעילות בזירת הכנסת, זירה חשובה לא פחות היא הממשלה, שם מתקיימת פעילות הלובי מול הפקידות הממשלתית על כל רבדיה".
מהי תפיסת העולם שאת מנסה להעביר?
"בפני המסעדנים תמיד קיימת האופציה לכלול את התשר במחיר המנה, ובכך יסתיים הסיפור. הרי אף אחד לא קובע מה יהיה מחירו של סטייק. זה הפתרון הקל ביותר למסעדנים, אבל מערכת היחסים בין המסעדן למלצר מבוססת על הבנה אמיתית של המציאות שבה פועלים המלצרים, שהם בדרך כלל סטודנטים צעירים בתחילת דרכם שעובדים במסעדה תקופות קצרות, למימון לימודים ושכר דירה. נראה לך שחברת היי-טק תהיה מוכנה לבסס עסק על עובדים שפעם מגיעים בבוקר, פעם בצהריים ופעם אחרת לא מגיעים בכלל בגלל תקופת מבחנים? תנאי העבודה של המלצרים הם מלכתחילה שונים ומיוחדים".

הבעיה היחידה שלא קיבלה עדיין מענה בין שלוש ההצעות היא, מה יהיה דינם של הטיפים שמעבר לשכר המינימום, בין אם שכר מינימום זה שולם על ידי המסעדה ובין אם בעזרת הטיפים. האם כסף זה יזכה את המלצרים בתנאים סוציאליים ולכן גם בהכרח ידווח לשלטונות המס? או האם הוא יישאר "כסף שחור"? האופציה השנייה תהפוך את המלצרים ל"פושעים בחסות החוק".
הצעת משרד התמ"ת הנוכחית מכוונת לכך, שכל הטיפים ידוּוחו כמשכורת, וכך יזכו המלצרים לתנאים סוציאליים השווים למשכורתם, ולא לתנאים התואמים משכורת מינימום. הצעתה של יחימוביץ' מראש גורסת שכל התשר ינותב לכיסו של המלצר, ואינה מטפלת בנושא. שני הגופים מדווחים כי ברגע שיחלו הדיונים, יימצא פתרון הולם גם לבעיה זו.
גם במקרה זה למסעדנים יש הצעה מפורטת יותר, המיטיבה עם המלצרים. "הטענה שלנו היא, שכיוון שמלצרים הם מגזר מיוחד, צעיר, ולרוב עבודתם זמנית", מסבירה פרמינגר, "הדאגה שלהם לעתידם הפנסיוני אינה בראש מעייניהם. הם עצמם מעדיפים לקבל, בפרק הזמן הזה בחייהם, יותר כסף ופחות תנאים סוציאליים. כאמור, אלה בדרך כלל סטודנטים המממנים את לימודיהם. במדינה שלנו יש הרבה אוכלוסיות שמקבלות הקלות מס ומענקים למיניהם, למשל מענק שחרור או עבודה מועדפת לחיילים. לכן גם בענף המסעדות אנו יכולים לצפות כי תהיה הבנה לאופי המיוחד של ענף המלצרות, באופן שיאפשר למלצרים ליהנות מכספי הטיפ שמעבר לשכר המינימום מבלי לדווח עליהם, כפי שקיים היום. על מי שמלצרות תהיה הקריירה שלו יחולו תנאים העסקה אחרים".

אסף, בן 24, מלצר במסעדת יוקרה בתל אביב: "הבעיה בהצעת החוק של שלי יחימוביץ' היא שהמלצרות תהפוך ללא-רווחית. כיום המלצרים מרוויחים כסף טוב מהאחוזים שהלקוחות משאירים. אם השכר יהיה תלוי בטוב לבו של המעביד, נרוויח הרבה פחות. אף מסעדה לא תרצה לשלם הרבה מעל המינימום, ולקוחות לא ישאירו טיפ אם יידעו שהמשכורת כבר כלולה. אני ממלצר, ולא הייתי משאיר טיפ במצב כזה. אף אחד לא רוצה לשלם כפול. אני הרי לא משאיר טיפ למוכרת בחנות בגדים כי הייתה נחמדה אליי או עזרה לי למצוא את המידה המתאימה".
עמי, בן 24, מלצר במסעדה יפנית: "מצד אחד, אני מבין את בעלי המסעדות. צריך להוציא המון כסף מקופת המסעדה כדי לשלם משכורת למלצרים, ולכן נוח לקחת אותו מהטיפים. אבל המצב אבסורדי, כי למעשה כל הכסף שאני מרוויח הוא כסף שאני מייצר לעצמי: הלקוחות משלמים לי ישירות, ולא המעביד. אני לא מאמין שאנשים לא ישאירו טיפים אם השירות יהיה כלול. מן הסתם המחירים יעלו, אבל כך גם יעלו אחוזי הטיפ. זה נוהג שמאוד מושרש בארץ, והלקוחות לא באמת יודעים על מה הם משלמים, זה לא באמת מעניין אותם. גם אם אנשים יידעו ויפנימו, אני מאמין שמלצר טוב ימשיך לקבל טיפים. כיוון שזו הנורמה, אולי אנשים ישאירו פחות, אבל עדיין ישאירו".

דבר אחד ברור כשמש: אין ספק כי איגוד המסעדנים מביא לדיונים על החקיקה הסברים משכנעים ופתרונות ממשיים לגבי כל רכיבי השכר והבעיות שעלולות לצוץ בעקבות החלטה כזו או אחרת. חשוב לציין, כי נציגיהם של משרד התמ"ת ויחימוביץ' הדגישו כי הצעותיהן אינן סופיות, אלא בגדר הצהרת כוונות. שני הגופים מודעים לכך שיהיו שינויים רבים בעקבות הדיונים בוועדות הכנסת. עמית בן צור, מטעמה של יחימוביץ', מיטיב לסכם את הדברים: "אנו בוחנים שלושה גורמים שבלעדיהם העסק לא יכול להתקיים: העובד, המעביד והלקוח. כשהעניין יקודם, נדאג לבחון את ההשפעות על כל גורם ולמצוא את הפתרון הטוב ביותר. יש לוודא שהעובד יקבל שכר, שבתי העסק ימשיכו לפעול ושהלקוחות ימשיכו להגיע.

ארצות הברית: המעביד מחויב לשלם לעובד סכום קבוע, העומד על כ-3 דולרים לשעה, תלוי במדינה. סכום זה נמוך משכר המינימום וישולם לעובד בלי קשר לכמות הטיפים שהרוויח. אם הטיפים שהרוויח המלצר, בנוסף לשכר שחייב המעביד לשלם, הגיעו לגובה שכר המינימום או ליותר ממנו, מה טוב. אם לא, המעביד ישלים לעובד משכורת בגובה שכר המינימום.
בריטניה: ניתן להשתמש בטיפים כשכר עבודה, כל עוד הם בפיקוח המעביד ומתבצעת השלמה לשכר מינימום. טיפ הניתן אישית לנותן השירות לא נחשב שכר.
צרפת: טיפ הניתן ישירות ללקוח אינו נחשב שכר. לעומת זאת, טיפ הנכלל בחשבון או נמצא תחת פיקוח המעביד יכול להיחשב שכר. המעביד נדרש להשלים את המשכורת לגובה שכר מינימום, באם יש צורך.
בלגיה: בבלגיה אין חוק שכר מינימום – שכר מינימלי מוסדר בהסכמים קיבוציים. בנוסף, חוק הגנת השכר הבלגי מאפשר להחשיב את הטיפ כשכר, ואוסר על בעלי העסק לקחת את הטיפ מהמלצר.

בשנים האחרונות בתי הדין בארץ היו עסוקים בשלל תביעות סביב נושא שכר המלצרים, התשר ויחסי עובד-מעביד:
במרץ 2003 קבע בית הדין לעבודה בתל אביב כי בין מלצרית המקבלת טיפים וולונטריים ובין בעלי המסעדה מתקימים יחסי עובד-מעביד. בית הדין חייב את מסעדת "פיקאסו" לשלם פיצויי פיטורים למנהלת משמרת שפוטרה מעבודתה, וכן פדיון חופשה שנתית ודמי הבראה לה ולשתי מלצריות נוספות. כולן השתכרו מטיפים וולונטריים בלבד. עוד קבע בית הדין כי המעביד אינו יוצא ידי חובתו לתשלום שכרה של המלצרית מטיפים שהיא מקבלת ישירות מהלקוחות, כלומר עליו לשלם לעובדים שכר ותנאים סוציאליים.
בספטמבר 2004 פסק בית המשפט העליון, כי בעל מסעדה חייב לרשום את דמי השירות שגבה מלקוחותיו בפנקסי החשבונות של העסק. בפסק הדין מבחין בית המשפט בין טיפ וולונטרי לטיפ מנדטורי. טיפ וולונטרי ניתן לפי טוב לבו ורצונו של הלקוח בלי שנדרש לכך, ואינו חייב להירשם בהכנסות המסעדה. טיפ מנדטורי ניתן בעקבות דרישת המסעדה, בין אם נכלל בחשבון ובין אם לאו, וחייב להירשם כחלק מהכנסות המסעדה גם אם בפועל נשמר בקופה נפרדת.
במאי 2005 קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, כי הטיפים שהרוויחו שתי מלצריות שעבדו במסעדת "קרואסונט אמריקה" ברמת גן לא נחשבים כלל כשכר עבודה, שכן היו טיפים וולונטריים שהשאירו הלקוחות מרצונם הטוב. השופטת פוגל חייבה את בעל המסעדה לשלם למלצריות משכורת בגובה שכר מינימום עבור כל חודשי עבודתן, וכן דמי הבראה, חופשה ונסיעות.