לא על הכסף לבדו

מאת: דורית חייט, מומחית בניהול משאבי אנוש ושכר
"אי-דו", ליברוט-חייט, ייעוץ ויישום תהליכים בניהול עובדים

מעסיקים רבים לא מבינים מדוע בימי קבלת תלוש המשכורת, העובדים כעוסים ולא שמחים כפי שהם אמורים להיות. חשוב להבין, כי משכורת הינה "כסף עם רגשות". מאחורי הצורך הבסיסי בכסף, קיימת מערכת ערכים, שאינה קשורה לכסף עצמו, המבקשת לקבל ביטוי. ערכים כמו כבוד, הערכה ותחרותיות, מחפשים ביטוי בכסף. נוסף על-כך, בתלוש מקופל גם נושא האמון בין העובד - למערכת ולמעסיק.

מציאות יחסי העבודה של בעלי מסעדות ושרותי הסעדה הינה מורכבת ולעיתים אף מסוכנת. חיפוש בגוגל של הערך "העסקת מלצרים" מעלה אינספור תוצאות, מרביתן עוסקות בזכויות המלצרים ובהדרכתם לשמירת זכויותיהם. התמונה שמתקבלת לגבי המעסיקים אינה מחמיאה. הרושם הוא, שמלצר שמתקבל לעבודה, מתחיל עם נקודת מוצא בסיסית שמרמים אותו, ולכן הוא שומר את "זכות התביעה" למועד סיום העבודה.

בהיותם של מרבית המלצרים בשנות ה-20 שלהם, גם הוריהם מקפידים לבדוק "בציציות" התלוש ולשמור על זכויות ילדיהם.
מכאן, שמערכת יחסי עבודה המושתתת על אינטרסים ואי-אמון בסיסי, אינה תורמת לעסק. נוסיף לכך את דרישות המחוקק שנאכפות על-ידי משרד התמ"ת, ושמתבטאות גם בדרישות מנהלתיות מחייבות, והתוצאה הכוללת אינה לטובת העסק.

למרות כל האמור לעיל, מערכת יחסי אמון הנובעת מיחס טוב ואכפתיות , כן ניתנת להשגה. באחת המסעדות נשאלו המלצרים לגבי התשלום שהם מקבלים. אחת המלצריות, שעובדת שנתיים במסעדה, סיפרה שאביה בודק מדי חודש את תלוש השכר שלה ומצביע על דברים לא תקינים. כאשר נשאלה אם היא חושבת לתבוע אותם בעתיד, אמרה שלמרות שאביה דוחף אותה לתבוע, היא לעולם לא תעשה זאת. לשאלה "למה לא", ענתה שהיחס שהמלצרים מקבלים הוא נהדר. יש להם קורסי העשרה כמו מכירות ויין, ובונוסים על עמידה ביעדים. לדבריה, מלצרים רבים עובדים שם תקופות ארוכות וגם עם חבר'ה שעזבו, עדיין נשמר קשר.

מאחורי המספרים שמופיעים בתלוש ישנה רשימה ארוכה של חוקים ותקנות שחלים על המעסיק. מעבר לכך, ישנם שלל חוקים שדנים ביחסי העבודה ובמחויבות המעסיק. כמו כן, ישנם הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה. יחד עם זאת, על העסק להצדיק את קיומו ולהרוויח.

להלן רשימה קצרה של החוקים החלים על המעסיק ואמורים לקבל ביטוי במספרים:

• חוק שכר מינימום
• חוק חופשה שנתית
• חוק שעות עבודה ומנוחה, ותיקון 24 לחוק
• חוק הסדרים פנסיוניים
• חוק דמי הבראה
• חוק דמי מחלה
• חוק פיצויי פיטורין
• פקודת מס הכנסה
• חוק הביטוח הלאומי

בנוסף, תלוש המשכורת מביא לידי ביטוי כמה מהחוקים המסדירים יחסי-עבודה:
• חוק העסקת נשים
• חוק העסקת נוער
• חוק למניעת הטרדה מינית
• חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ואיסור אפליה

אם לא די באלה, ישנן הנחיות שנובעות מפסיקה ומחייבות לפעול על פיהן. חלק מההנחיות מחייבות באופן שהפרתן עשויה לעלות בקנסות מנהליים, ולעיתים אף בתביעות פליליות.

באתר התמ"ת, ישנה רשימה ארוכה של כללים מנהליים וגובה הקנס על הפרתם. ריכזנו עבורכם כמה מהחשובים שבהם:

• חובת קיום שימוע לפני פיטורין
• חובת מתן טופס תנאי שכר לעובד חדש
• חובת מתן תלוש שכר חודשי לעובדים
• ניהול רישום שעות עבודה ומנוחה
• חובת מתן אישור תקופת עבודה לעובד שסיים
• חובת אישור שינוי תנאי עבודה
• קבלת אישור עבודה של בני נוער
• תלוש שכר "תקני"
• תליית הודעות על חוק "מניעת הטרדה מינית" ו"שכר מינימום"

לפי מגמת בתי הדין לעבודה, הקנסות על הפרת ההנחיות והחוקים, גדלים ככל שמספר העובדים רב יותר. מחלקת האכיפה של התמ"ת עורכת ביקורות בסקטורים שונים במשק במטרה לאכוף את ההנחיות ואף מגישה כתבי אישום בעצמה.

מה ניתן לעשות על מנת לשמור על עובדים מרוצים ולשמור על לשון החוק ועל הכללים המנהליים? ישנן מספר המלצות פשוטות:

• קביעת אסטרטגית העסקת עובדים ומדיניות שכר ותגמול שמתאימה לצורכי העסק, במסגרת החוק.

• הקפדה על קיום "הכללים המנהליים".

• יצירת מערכת יחסי-עבודה חיובית עם העובדים עשויה לחסוך "כאבי ראש" בעתיד, ותמורה רווחית בהווה. (מוטיבציה ומסירות העובדים מגדילה רווחים).

• ולסיום - תלוש השכר הינו "כסף עם רגשות" מצד אחד ו"לא על הכסף לבדו" מצד שני.

• הערכה, כבוד ויחס חיובי הינם כללי התנהגות שההוצאות עבורם אפסיות, ופוטנציאל ההכנסות שלהם - גדול.

הפסיקה של בג"ץ (בג"ץ 2105/06) שניתנה לאחרונה, לגבי הטיפים המשולמים למלצרים, מהווה שינוי מהותי להסדרת סוגיה משמעותית בהעסקת מלצרים. הפסיקה שינתה את מגמת בית-הדין לעבודה בשנים האחרונות, ולהערכתנו, יהיו לכך השלכות מבחינת מס הכנסה וביטוח לאומי שיתבטאו בתקנות חדשות.

שופטי בג"ץ קבעו כי אין הבדל בין טיפים שמשולמים למסעדה, וטיפים שמשולמים ישירות למלצר, זאת, בניגוד לעמדת בית הדין הארצי לעבודה. הטיפים, לדעת שופטי בג"ץ, מהווים שכר עבודה ואין משמעות למקורם- המעסיק או הסועדים. להערכתנו, יאלצו המעסיקים, בהנחיית המחוקק, לחייב בביטוח לאומי גם את הטיפים המשולמים למלצרים, ישירות. כלומר, הטיפים יחושבו כברוטו ויהוו חלק מהשכר הרגיל.

אפשרות נוספת היא לגבות טיפ רק באמצעות המסעדה, כפי שנהוג במדינות כמו ארה"ב, למשל. שם, ממלא הסועד על החשבונית את גובה הטיפ שהוא מעוניין לתת למלצר, וכך נרשמים כל הטיפים בקופת המסעדה, כאשר התשלום מתבצע באשראי. עדיין, נושא הפיקוח על טיפים במזומן יהיה קשה לאכיפה, ולכן תידרש מידה רבה של אמון בין המלצרים להנהלה.