מאת: רובי פורטנויהיקף עסקי הקייטרינג הגדולים הפועלים בישראל מצומצם, ועומד על מספרים בודדים.
כדי להשתייך לליגת העל של בעלי עסקי קייטרינג גדולים, ולספק מזון ושירותים לאלפי אנשים, יש בראש ובראשונה לקבל את אישור תו היצרן של משרד הבריאות.
על מנת לקבל את האישור הנכסף, צריך לעבור מסע מפרך שעלול להימשך חודשים ארוכים ואף שנים, אבל המאמץ וההמתנה משתלמים בסופו של דבר. תו היצרן מאפשר לבעלי העסק להתמודד במכרזים של הכנת ארוחות לעובדי חברות היי טק גדולות, או על הסעדה באירועי ענק של אלפי סועדים עבור גופים מממשלתיים.
תו היצרן הוא אישור שניתן לעסק קייטרינג לאחר שעבר בהצלחה תהליך קפדני במיוחד של פיקוח וביקורת. גם עסקי קייטרינג אחרים - כמו למשל בגני אירועים - נמצאים תחת פיקוח, אך הוא פחות מחמיר.
התהליך לקבלת תו היצרן כרוך בהשקעה רבה של כסף וזמן, ולכן בעלי עסקי קייטרינג קטנים ובינוניים, המיועדים לאירועים ביתיים ומצומצמים, מעדיפים שלא להיכנס אליו כלל.
כדי לקבל את תו היצרן, חייב בעל העסק לעמוד בתקן מחמיר בכל היבט אפשרי כמעט, החל מהמבנה, התשתיות והמכשירים, ועד לתנאי אחסון המזון והכנתו. מפקחים מטעם גופים רבים ושונים, ביניהם משרד הבריאות; מכבי האש; הווטרינר המחוזי; חברת הגז; המועצה המקומית או העירייה, פוקדים את מקום העסק ועורכים בו ביקורת. במהלך הביקור יימצאו, כמעט ללא יוצא מן הכלל, סדרה של ליקויים המחייבים תיקון או החלפה ורכישה של ציוד.
במהרה מוצא עצמו בעל העסק מתרוצץ ומכלה סכומי כסף רבים, כמו גם זמן ועצבים, על הסדרת הליקויים בהתאם להוראות ולהנחיות שקיבל מהמפקחים. התהליך מתארך, ועשוי כאמור, להימשך חודשים ארוכים ולפעמים אפילו שנים, והחוויה כולה עשויה להיות קשה ומתסכלת.
יחד עם זאת, ההשקעה בתו היצרן משתלמת לטווח ארוך, ומי שעומד במסע המתיש והמייגע לקבלת האישור, עשוי לראות מכך פירות בסוף הדרך.
תו היצרן פותח בפניו דלתות לאפשרויות חדשות של עבודה עם גופים גדולים המספקים שירותים לקהלים עצומים, וממצב אותו בליגת העל של עסקי הקייטרינג. גם ההשקעה הכלכלית, אם נעשתה באורח מחושב ונכון, משתלמת בסופו של דבר. תהליך קבלת תו היצרן כרוך אומנם בהוצאה כספית לא מבוטלת, אך מי שברשותו תו יצרן, יכול לזכות במכרזים שבצידם הכנסה גבוהה ואף קבועה, היכולה להזניק את העסק קדימה ולאפשר לו להתפתח, לגדול ולהגיע לקהלים נוספים.
